איך מדברים עם ילדים על מלחמה

לא הכל כרגיל אצלנו בבית.

הילדים רואים שאנחנו מוטרדים ועצובים יותר וגם קצרים ועצבניים בקלות.

אנחנו מנסים להגן עליהם עד כמה שאפשר ומקפידים לראות חדשות בווליום נמוך אבל עדיין זה בכל מקום ואי אפשר באמת להסתיר מהם כלום.

אתמול האמצעית שלי חזרה בפרצוף נפול מההסעה ואמרה לי שהיא מפחדת.

״ממה ממי?״ שאלתי אותה.

היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר על זה עכשיו אז רק חיבקתי אותה והלכנו בשקט הביתה.

בבית, הכנתי לה לאכול וכשהיא הלכה לשטוף ידיים, קירבתי לכסא שלה את חפיסת הקלפים של סיפורי חיות שתמיד נמצאת על השולחן במטבח.

היא חזרה. והתחילה לאכול ואני שטפתי כלים וחיכיתי.

אני כבר מזמן יודעת שאם אני לוחצת עליה היא רק נאטמת ומשתבללת. זה חייב לבוא ממנה.

בזוית של העין ראיתי שהיא משחקת קצת עם הקלפים תוך כדי אכילה.

סיימתי עם הכלים וניגשתי לשבת מולה.

״אמא מה זה הסיפור הזה?״ היא שאלה והחזיקה את הקלף של הלוייתן ביד מולי.

ֿצהלתי בפנים אבל בחוץ שמרתי על קור רוח.

״בואי נראה״ , אמרתי לה ושלפתי את הספר.

<לרכישת ערכת ״סיפורי חיות״ לחצו כאן>

״היה זה יום חורף קודר, הים היה גועש וסוער, מערבולת וזרמים סחפו אלמוגים ואבנים,״ 

הקראתי לה איך כל הדגים ברחו מפחד ממערבולת גדולה, אבל הלוויתן דווקא ראה בה סוג של ריקוד והחליט לקחת פיקוד. 

הוא אמר לדגים שהם צריכים להרפות ולא להילחם בסחף, כי לפעמים הדרך לעבור את הסערה היא דווקא לזרום איתה ולא לנסות להיאבק.

סיימנו לקרוא והיא הסתכלה עליי בעיניים גדולות ואמרה לי שהיא שמעה בהסעה חדשות שהנהג שמע ברדיו ושזה הפחיד אותה.

כעסתי על הנהג אבל לא אמרתי כלום כמובן, זאת לא הבעיה שלה ובמוקדם או במאוחר היא תיתקל במלחמה הנוראה הזו בעוד מקומות לא משנה כמה אני אנסה לגונן עליה.

״מה את יכולה לקחת לך מהסיפור הזה?״ שאלתי.

״שזה יהיה בסוף בסדר״ היא אמרה והתרפקה עליי קצת.

״נכון, מתוקה שלי״ אמרתי וחיבקתי אותה חזק.

היא חייכה אליי חיוך קטן, וזה הספיק לי. הבנתי שהסיפור עשה את שלו. היא לא הייתה צריכה שאסביר לה יותר מדי, לא מילים חכמות ולא שיחות מעמיקות.

לפעמים, סיפור טוב יכול להיות בדיוק מה שצריך כדי לתת מקום לתחושות

ולהרגיש שמותר להרגיש.

<לרכישת ערכת ״סיפורי חיות״ לחצו כאן>

אני לוקחת לעצמי כמה כלים מהסיפור הזה שכל הורה יכול לנסות:

1. להתמקד בקבלה ושחרור במקום במאבק – הדגישו את הרעיון שלפעמים, כמו הלוויתן, הכי טוב הוא לקבל את המצב ולשחרר את הפחד, במקום לנסות לשלוט בכל. זה מלמד את הילדים שכאשר אנחנו מקבלים את מה שאיננו יכולים לשנות, אנחנו מוצאים כוחות פנימיים ומרגיעים את עצמנו.

2. לטפח אמונה פנימית שיהיה בסדר – בדיוק כפי שהלוויתן מחזיק באמונה שהמערבולת תוביל אותו למקום בטוח, שדרו לילדים שהמצבים האלה יחלפו ושיהיה טוב בסוף. חשוב להזכיר להם שגם אם אנחנו לא רואים מיד את הסוף, יש תהליך שבו הכל מסתדר בסופו של דבר.

3. לעודד רוגע דרך דוגמא אישית – הראו לילדים דוגמה אישית בהקפדה על תגובות רגועות וקשובות למצבים מורכבים. כמו שהלוויתן מדגים את יכולתו להירגע בסערה, אתם יכולים להוות דוגמה על ידי שיחות רגועות וניהול רגשות מבוקר, שיחזקו את תחושת הביטחון של הילדים.

4. לדבר על כוחות פנימיים – הדגישו את כוחם של רגשות פנימיים כמו תקווה, אמונה ואומץ. כמו שהלוויתן מוצא בתוכו את האמונה להוביל, כך גם ילדים יכולים להבין שיש להם את הכוחות להתמודד ולהתמלא בתחושות חיוביות.

5. לאפשר מקום לתחושות – אפשרו לילדים לדבר על הפחדים והדאגות שלהם מבלי לשפוט או להמעיט בערך תחושותיהם. רוב הזמן לא ממש צריך לעשות שום דבר אחר. כולנו רק צריכים לקבל הקשבה והכלה למה שעולה בינינו. רוב הריפוי נמצא כבר שם.

תודה לויתן :)

<לרכישת ערכת ״סיפורי חיות״ לחצו כאן>

ערכת ״סיפורי חיות״:

*מעמיקה את הדיאלוג המשפחתי

*מפתחת אינטליגנציה רגשית

*מעניקה כלים לחיים

*מעודדת שיתוף והקשבה

״סיפורי חיות״- ערכת קלפי מודעות לילדים ולכל המשפחה.

הערכה הכוללת 61 קלפים וספר מאויר.

על כל קלף ציור של חיה אחרת המובילה לעמוד בספר

עם סיפור, מסר ועצה.

ניתן לפנות אל הקלפים לקבלת עצות בנושאים שונים בחיינו או פשוט כסיפורים מרתקים ומעוררי השראה לילדים.

דרך הסיפורים נוכל ללמוד יחד על ערכים כגון:

הקשבה, הזדהות, ביטוי, הערכה עצמית, גבולות ועוד...

הערכה קיבלה תו מכון אדלר והיא מוכרת ואהובה במוסדות רבים.

<לעוד מידע או לרכישת ערכה של ״סיפורי חיות״ לחצו כאן>