בבוקר הוא מתקשה להיפרד וכשאני אוסף אותו הוא יוצא משם על סף בכי ושובר לי את הלב .
״אין לי שם חברים אבא״
״אני לבד בהפסקה״
וואי, אני מרגיש כמו האבא הכי רע בעולם כשהוא אומר לי את זה אבל אני מזכיר לעצמי
לנשום עמוק ולא להיסחף למקום של אשמה הורית כי אני יודע שזה שלי
ושזה לא באמת עוזר לו.
הוא צריך עכשיו את ההקשבה והנוכחות שלי, צריך איזו הכוונה ותמיכה.
זה לא קל אבל אני ההורה. זה עליי.
שבוע שעבר סידרנו את זה שמיכל תאסוף את הגדולים ואני אקח אותו
על האופנוע לדייט מיוחד.
רק אני והוא בבית הקפה האהוב עליו שמגיש שייק בריא אך מושחת:)
אנחנו יושבים ואני שואל אותו על היום שלו והוא מספר לי שכל הילדים שיחקו בטרמפולינה ורק הוא היה בצד כי אף אחד לא רצה לשחק איתו.
מאתגר לי ואני יודע שאני צריך עזרה אז אני מציע לו לבחור קלף מ״סיפורי חיות״
וישר שולף את הערכה.
למזלי, הוא ממש בעניין כי הוא אוהב לשמוע אותי מקריא לו סיפורים.
אני פורס את הקלפים והוא לוקח זמן, עוצם עיניים ומשיט את היד הקטנה שלו
בריכוז מעל הקלפים.
לא, זה חמוד שאין דברים כאלה.
הוא בוחר ברוב חשיבות קלף ויוצא לו התמנון שמדבר על גמישות.
מושלם.
אני מקריא לו את הסיפור של התמנון שנתקל במכשול בדרך לפגישה שלו עם חבר.
התמנון מתוסכל ומאוכזב ואז פוגש דגיג קטן ומתחיל לעקוב אחריו.
בדרך הוא מתכווץ במעברים קטנים ומתרחב באחרים.
הוא מגלה דרכים חדשות לנוע ומקומות שהוא עדיין לא הכיר ובסוף הוא מופתע לגלות שהוא הגיע לחבר שלו אבל בדרך חדשה ולא צפויה והוא מבין את ערכה של גמישות בחיים.
לביא, החמוד הזה , שותה כל מילה .
כשאני מסיים להקריא לו הוא שואל אותי, ״אז מה אני יכול לעשות אבא״?
״בנוגע למה ?״ אני שואל אותו.
״עם החברים שלי בגן״
הפה המתוק שלו אומר.
״יש משהו שאתה יכול ללמוד מהתמנון?״
הוא עוצר וחושב ואני מתאפק בכל הכח לא לנשנש אותו כדי לא לקטוע לו את הריכוז.
אחרי דקה ארוכה הוא פתאום אומר לי:
״אולי לעשות משהו יחד שגם הם אוהבים לעשות?״
״כמו מה?״
הוא חושב.
״אולי לשחק בטרמפולינה ?״ הוא פתאום מציע .
״נשמע טוב״ , אני מעודד אותו .
״ואריאל אוהב שאני עושה מטוסי נייר ״
״מעולה ״, אני אומר ופתאום נפתחת לו הצ׳אקרה (:והוא מתחיל לתת לי עוד ועוד רעיונות
שיחברו אותו לילדים אחרים.
אני שומע את המונולוג החמוד שלו עד תום ומדי פעם זורק איזה הנהון
או מילת הסכמה ועידוד ונראה שזה עובד כי מצב הרוח שלו משתנה.
הוא נפרד ממני למחרת בבוקר קצת יותר בקלות.
עבר בערך שבוע מאז וטפו טפו, יש איזה שינוי בגישה .
כשאני אוסף אותו הוא מגיע פתאום מחייך ומדבר על דברים שהוא עשה עם חברים בגן .
הפה שלו לא מפסיק לפטפט.
אני מקפיד השבוע להגיע פנוי מטרדות של עבודה וכאלה כדי לתת לו מקום לדבר איתי
בלי הפרעות .
זה כל כך חשוב שהוא לומד לחזק את המיומנות החברתית החדשה הזו וכל מה שנשאר לי
לעשות זה להקשיב ולעודד.
תודה לך תמנון!!
רכשו את ערכת ״סיפורי חיות״ המגיעה במשלוח עד הבית.
״יותר מ 50,000 בתים מרוצים!
ערכת ״סיפורי חיות״:
*מעמיקה את הדיאלוג המשפחתי
*מפתחת אינטליגנציה רגשית
*מעניקה כלים לחיים
*מעודדת שיתוף והקשבה
״סיפורי חיות״- ערכת קלפי מודעות לילדים ולכל המשפחה.
הערכה הכוללת 61 קלפים וספר מאויר.
על כל קלף ציור של חיה אחרת המובילה לעמוד בספר
עם סיפור, מסר ועצה.
ניתן לפנות אל הקלפים לקבלת עצות בנושאים שונים בחיינו או פשוט כסיפורים מרתקים ומעוררי השראה לילדים.
דרך הסיפורים נוכל ללמוד יחד על ערכים כגון:
הקשבה, הזדהות, ביטוי, הערכה עצמית, גבולות ועוד...
הערכה קיבלה תו מכון אדלר והיא מוכרת ואהובה במוסדות רבים.
הצטרפו למשפחת ״סיפורי חיות״.
Comments